חומש

לשיעור הקודם    לשיעור הבא

חומש

רש"י

פרק יח (א) לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי יְ־הֹוָ־ה וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן:

(א) כל שבט לוי - בין תמימין בין בעלי מומין: חלק - בביזה: ונחלה - בארץ: אשי ה' - קדשי המקדש [קדשי קדשים]: ונחלתו - אלו קדשי הגבול תרומות ומעשרות. אבל נחלה גמורה לא יהיה לו בקרב אחיו. ובספרי דרשו,

(ב) וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו יְ־הֹוָ־ה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ:

(ב) ונחלה לא יהיה לו - זו נחלת שאר: בקרב אחיו - זו נחלת חמשה. ואיני יודע מה היא. ונראה לי שארץ כנען שמעבר הירדן ואילך נקראת ארץ חמשה עממין, ושל סיחון ועוג, שני עממין אמורי וכנעני. ונחלת שאר לרבות קיני וקנזי וקדמוני. וכן דורש בפרשת מתנות שנאמרו לאהרן על כן לא היה ללוי וגו' (דברים י, ט) להזהיר על קיני וקנזי וקדמוני. שוב נמצא בדברי רבי קלונימוס הכי גרסינן בספרי ונחלה לא יהיה לו אלו נחלת חמשה. בקרב אחיו אלו נחלת שבעה. נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים. ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד, שכן משה הנחיל לראובן וגד וחצי שבט מנשה, ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט מנשה, ושבעה האחרים נטלו מאליהן אחרי מות יהושע, מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד: כאשר דבר לו - [לאהרן] בארצם לא תנחל וגו' אני חלקך (במדבר יח כ):

(ג) וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם שׁוֹר אִם שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה:

(ג) מאת העם - ולא מאת הכהנים: אם שור אם שה - פרט לחיה: הזרוע - מן הפרק של ארכובה עד כף של יד שקורין אשפלדו"ן [עצם השכם]: הלחיים - עם הלשון. דורשי רשומות היו אומרים, זרוע, תחת יד, שנאמר ויקח רומח בידו (במדבר כה ז). לחיים, תחת תפלה, שנאמר ויעמוד פינחס ויפלל (תהלים קו ל): והקבה - תחת האשה אל קבתה (במדבר כה ח):

(ד) רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ:

(ד) ראשית דגנך - זו תרומה, ולא פירש בה שיעור, אבל רבותינו נתנו בה שיעור, עין יפה אחד מארבעים, עין רעה אחד מששים, בינונית אחד מחמשים. וסמכו על המקרא שלא לפחות מאחד מששים, שנאמר וששיתם האיפה מחומר השעורים (יחזקאל מה יג) ששית האיפה, חצי סאה. כשאתה נותן חצי סאה לכור, הרי אחד מששים, שהכור שלשים סאין: וראשית גז צאנך - כשאתה גוזז צאנך בכל שנה תן ממנה ראשית לכהן. ולא פירש בה שיעור. ורבותינו נתנו בה שיעור אחד מששים. וכמה צאן חייבות בראשית הגז, חמש רחלות, שנאמר וחמש צאן עשויות (שמואל א' כה, יח). רבי עקיבא אומר ראשית גז שתים, גז צאנך ארבע, תתן לו הרי חמש:

(ה) כִּי בוֹ בָּחַר יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְ־הֹוָ־ה הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים:

(ה) לעמוד לשרת - מכאן שאין שירות אלא מעומד:


מפת האתר

האתר נתמך ע"י - בית הדפוס של מדיה עסקית